בּוֹאוּ בְּתוֹפֶסֶת
כָּאן עַל הַמִּרְפֶּסֶת
בּוֹאוּ נִקְלַע לַסַּל
רַק קְצָת וַחֲסַל.
בּוֹאוּ לַמִּגְרָשׁ⁠,
יֵשׁ כַּדּוּר חָדָשׁ:
בֹּעַז!
אַיָּלָה!
דַּלְיָה!
אֵלַי!

מִי רוֹצֶה בְּמוֹר
מִי בָּא בַּחֲמוֹר
מִתְחַלְּפִים בְּבוּלִים,
מִי מְלַוֶּה לִי גּ'ולִים?

לֹא רוֹצִים לִישֹׁן,
עוֹד לֹא מִתְחַשֵּׁק
לֹא הִסְפַּקְנוּ כְּלוּם,
עוֹד קְצָת לְשַׂחֵק.
לָהּ לָהּ לָהּ לָהּ…
שַבְרוּ אֶת הַכֵּלִים
וְלֹא מְשַׂחֲקִים.

נֵשֹחֵק בְּשֶּׁקֶט,
אֲנִי לֹא מְשַׂחֶקֶת.
וְרַוַק זָקֵן
אוף, זֶה נִמְאַס גַּם כֵן.
'שֵׁמוֹת בְּכַדּוּר?
לֹא.
מָה, גַּם זֶה אָסוּר?

בֹּעַז!
אַיָּלָה!
דַּלְיָה!
אֵלַי!
מִשְׁטָרָה אַנְגְּלִית.
נַגְנִי בַּחֲלִילִית.
מַחְבּוֹאִים בַּחֹשֶׁךְ,
סְתַם עוֹשֶׂה לִי רֹשֶׁם

לֹא רוֹצִים לִישֹׁן…

מִי שֶׁמִּלְּפָנַי מִי שֶׁמִּצְּדָדַי
מִי שֶׁמֵּאֲחוֹרִי
הוּא הָעוֹמֵד.
אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ, דָּג מָלוּחַ⁠.
אֶבֶן נְיָר וּמִסְפָּרַיִם חַת שְׁתַּיִם שָׁלשׁ⁠
בֹּעַז!
אַיָּלָה!
דַּלְיָה!
אֵלַי!
מִי רוֹצֶה בְּמוֹר?
מִי בָּא בַּחֲמוֹר?
מִתְחַלְּפִים בְּבוּלִים
מִי מַלְוֶה לִי גּ'וּלִים?

לֹא רוֹצִים לִישֹׁן…