שׁוּב עָבָר הַקַּיִץ, הָרוּחַ כְּבָר נוֹשֶׁבֶת,
רְחוֹבוֹת הָעִיר הוֹלְכִים וּמִתְרוֹקְנִים.
נָשׁוּב לְבֵית־הַסֵּפֶר עַל הַסַּפְסָל לָשֶׁבֶת,
מִבַּעַד לַחַלּוֹן נַחְלֹם עַל עֲפִיפוֹנִים.

עֲפִיפוֹן שֶׁלִּי נְהַדֵּר,
אֵיךְ רִחַפְתָּ לֵךְ כָּל הַקַּיִץ?
אֵיךְ נָשָׂאתָ גָּבֹהַּ אֶל־עַל
חֲלוֹמוֹת וְשֶׁירִים לַשָּׁמַיִם?
עֲפִיפוֹן שֶׁלִּי, זֶה עָבַר,
וְעָבִים כְּבָר עוֹלִים מִן הַמַּיִם.

הַשָּׁמַיִם רֵיקִים, הַכָּחֹל מִשְׁתַּעֲמֵם לוֹ,⁠
אֵין צָהֹב לוֹהֵט, לֹא אָדֹם, אֵין שׁוּם גְּוָנִים.
וּבַלַּיְלָה כּוֹכָב קָטָן יִשְׁתוֹמֵם לוֹ
וְיִשְׁאַל: לְאָן נֶעֶלְמוּ הָעֲפִיפוֹנִים?

עֲפִיפוֹן שֶׁלִּי נְהַדֵּר…

אַךְ עַל שׂפַת הַיָּם
מִתַּחַת לַטַּיֶלֶּת
בֵּין תִּירָס קַר וְקִרְעֵי עִתּוֹנִים
בְּעַקְשָׁנוּת רַבָּה מֵעִיף לוֹ אֵיזֶה יֶלֶד
עַל חוּט אָרוך אָרוך – אַחֲרוֹן עֲפִיפוֹנִים.